Gok Wan Exclusive: אני לא רוצה שאף נוער שמן יעבור את מה שעשיתי

חדשות ידוענים

ההורוסקופ שלך למחר

גוק וואן עצבני יותר מתוכנית הטלוויזיה החדשה שלו מכל דבר אחר שהוא עשה בעבר.



אני בונה אותו, זה הסיפור האישי הראשון שעשיתי, הוא אומר.



אין מסתתר מאחורי הפרסונה האנרגטית והקריאות שלו 'לך, ילדה!' להצגה הזו: שמנה מדי צעירה מדי, שמסתכלת על משבר ההשמנה בקרב ילדים.



זהו מסע אישי עבור גוק, כשהוא מסתכל על התחום היחיד בחייו בו הוא נשאר, באופן יוצא דופן, צמוד לשפתיים-משקלו.

שישה רגליים הסופר-רזות נהגו לשקול 21 והיה אומלל לעזאזל עד שהפסיד במקום ה -10 כשהיה בן 20.

אני כל כך לחוץ. הסיפור הזה הוקפץ במשך שלוש שנים על ידי עיתונאים שצידו עלי דברים והוא מעולם לא נעשה כי לא הרגשתי מוכן.



אחד החששות שלו הוא לא להרגיז את מעריציו הנאמנים של How To Look Good Naked, אותם הוא מעודד לאהוב את הקימורים שלהם לקראת מופע המהפך. הוא אומר: זה מהלב אבל דאגתי מהנשים שהסתכלו על התוכנית החדשה וחושבות שאני שונא שומן כי זה לא קשור לזה.

מעולם לא רציתי להסתובב ולומר ששומן זה רע, כי אני באמת מאמין שזה לא.



אבל אנו שואלים מדוע בני הנוער של בריטניה משמינים יותר מהשנייה, וזו השאלה העיקרית.

לבסוף החליט גוק לדבר בפתיחות על בעיות המשקל שלו מתוך רצון לנסות לחסוך מבני נוער שמנים של היום מהבריונות והתיעוב העצמי שחווה. על ידי חשיפת מה שהניע את אכילת היתר שלו גוק רצה לברר מדוע יש לנו יותר בני נוער שמנים מאי פעם ומה אנחנו יכולים לעשות בנידון.

גוק נולד בשנת 1974 בלסטר. אביו סיני הונג קונגי ואמא בריטית. הם נפגשו בעבודה בטייק אווי לאחר שאביו עבר לכאן כנער.

גדלתי כשמן, כולנו היינו, הוא אומר. כדי להיות 21 אבן אתה צריך לאכול כמות מסוימת של מזון. גרתי במפעלי קייטרינג עם משפחתי והייתה לנו גישה מלאה לאוכל. אני עדיין מאוד נלהב מאוכל - בשבילי זה שווה אושר ואהבה.

בבית גוק הרגיש בטוח ומאובטח. אך מחוץ למשפחתו הצמודה, עד גיל 11, משקלו הפך לעניין מרכזי.

סיפור אמיתי של חיות אמריקאיות

היה לי זמן נורא בבית הספר, הוא מגלה. הציקו לי די הרבה, הייתי שמן ונראה אחרת ולא התאמתי.

ביקורו מחדש של בית הספר הישן שלו ואחוזה המועצה שבה גדל לתוכנית הרעיד אותו עד היסוד. זה היה קשה הרבה זיכרונות עלו.

היה חדר האוכל, זירת כל כך הרבה זוועות. אפילו היו להם אותם שולחנות!

אני זוכר שזה היה היום הראשון בבית הספר, בטח הייתי בן 10 או 11, והמורה - ואני בעצם עושה את עצמי משתמעת באומרו את זה - אמרה 'אחר הצהריים אתה עושה PE' והתעצבנתי כל כך שנרטבתי את עצמי והייתי צריך ללכת הביתה.

כל כך פחדתי שמישהו יראה אותי בערכת ספורט או במקלחות. ישבתי בקבלה בצהריים וחיכיתי שאמא שלי תבוא לאסוף אותי. זה היה נורא, הוא אומר.

הוא זוכר את האחוזה כמו מפת אוכל, כורע בין השיחים לאכול מחוץ לטווח ראייה. הירוק מזכיר לי ליל מדורה ותפוחי אדמה ומרק עגבניות מתוך פחית.

כל הזיכרונות שלי קשורים לאוכל. להיות באחוזה ולהיות שמנה וסינית והומוסקסואלית ואישה הייתה קשה, זה היה מקום קשה לגדול בו:

כשאתה שמן זה כואב כשמישהו קורא לך בשמות או יורק עליך או מנדנד אותך. מה שאתה עושה זה שאתה צוחק על עצמך ואתה הופך לזלזל עצמי.

בני הנוער שהוא פוגש יודעים איך זה לשנוא את עצמך כל כך שאתה לא רוצה לצאת מהבית.

בגיל 15, ג'ו שוקל 31 וממתין לניתוח של רצועת קיבה. גוק אומר: הייתי מוכן להתנתק בעבר, אבל כשאתה רואה ילדים כמו ג'ו שלא יכולים לעלות על אוטובוס, שרוצים עבודה ולהיות כמו אחיו ויש לו חברה, אתה משנה את דעתך. הוא רק רוצה להיות רגיל.

בגיל 14 עלשה חשבה להתאבד כי היא פחדה ללכת לבית הספר. אמא שלי הייתה מסתבכת בגלל שאני לא הולכת אז חשבתי שאם אני לא כאן היא לא תסתבך, היא אומרת.

שירותי הרווחה נכנסו לתמיכה ועוזרים לה בייעוץ.

הילדים האלה שוברים לך את הלב, אומר גוק. חושב להרוג את עצמך בגיל 14 - להסתכל במראה ולשנוא את עצמך. עברתי את זה בגיל 14, רציתי להיראות כמו אחים. אבל עכשיו ילדים עד גיל שמונה עושים את זה ואנחנו צריכים לעשות משהו בנידון.

קבוצות עזרה כמו מנד ושיין מתמודדות עם הגורם העיקרי לאכילת יתר-דימוי עצמי ירוד.

הרצון להשתלב ולהיות אהוב עמד מאחורי החלטתו של גוק לרדת במשקל. בגיל 20 הוא דיאטה והתרסקה במקום ה -10 בתשעה חודשים.

משהו נקרע. למדתי בבית ספר לדרמה ולא הסתדרתי טוב. עברתי ללונדון בלי להכיר אדם אחד.

הייתי אומלל. זה פגע בי כל כך כי התרחקתי מהמשפחה שלי. חשבתי שאם אני יורד במשקל אהיה הרבה יותר פופולרי ואשתלב טוב יותר.

תומאס שלבי בחיים האמיתיים

מאימון כלשהו הלכתי לעשות כל דבר שיכולתי לעשות. הייתי שוטף את הרכב שלי שלוש פעמים בשבוע, יוצא לרוץ. וכשאתה ריצה 21 היא די משימה!

זה היה רע, לא רק הצד הפיזי של הדברים כי הרעבתי את עצמי, אלא גם פסיכולוגית כי לא הרשיתי לעצמי זמן להיות אדם רזה. פתאום השתניתי, אנשים לא זיהו אותי, אנשים התייחסו אלי אחרת. אז הרבה זמן אחרי שירדתי במשקל הייתי אדם שמן בתוך הגוף של אדם רזה.

האם הוא יחזור להיות שמן? החיים קלים יותר אם אתה רזה - אתה לא גורם לאנשים לצעוק עליך ואני לא רוצה שיציקו לי שוב.

אני יודע מה ההרגשה להסתכל במראה ולשנוא את עצמך ולחשוב שהייתי מעדיף להתאבד. אבל אני לא מתחרטת על זה שאני שמנה. יכול להיות ששנאתי את זה אבל אני לא חושב שהייתי יכול לעשות מה שאני עושה עכשיו אם מעולם לא הייתי אדם שמן ששונא את הגוף שלי.

האם הוא יצפה בתוכנית בשבוע הבא? חברת ההפקה מדברת על ביצוע הקרנה אבל אני לא יודע אם אלך. אולי אראה את זה בפיג'מה בבית בטלוויזיה הניידת שלי שיש לי מאז גיל 12 בערך.

* גוק וואן: שמן מדי צעיר מדי, ערוץ 4, 21:00, שלישי 27 בינואר. בשביל מנד לך אל www.mendprogramme.org או התקשרו 0800 230 0263. למידע על ביקור בקר www.shine4u.org

לרדת במשקל ולהרגיש נהדר על ידי הורדת מידת שמלה תוך שישה שבועות עם שלנו מועדון דיאטות מראה

ראה גם: